החיידקים בחיינו של האדם
כשאנו שומעים את המילה חיידקים אנו ישר חושבים על התרופה אנטיביוטיקהאשר מחסלת את החיידקים. אך באותו המישפט ניתן לומר כי באופן כללי ניתן לחלק את החיידקים ל"טובים" ו"רעים", כלומר פתוגנים אשר יכולים לחולל מחלה.
למעשה כבר במאה ה-19 לואי פסטר גילה את החיידקים, ומאז עולם הרפואה עוסק רק בטיפולים ותרופות אשר מחסלים את החיידקים – אנטיביוטיקות שונות וחיסונים. רק לאחרונה גם הממסד הרפואי הבין אודות חשיבותם של החיידקים הידידותיים לבריאות הגופנית.
מהאמור ניתן להבין כי החיידקים בגופנו פועלים בסימביוזה עם "חבריהם" ועם מערכות הגוף השונות. כלומר שאנו זקוקים להם החיידקים אפילו יותר מאשר הם זקוקים לנו או יותר נכון לומר לגופנו החיי בישמש אותם כמאחסן.
גופנו מכיל 10 בחזקת 14 חיידקים, אשר שוכנים בתוך הגוף שלנו – בעיקר במערכת העיכול וגם מבחוץ – על העור שלנו. משקל כל החיידקים בגופנו הינו עצום כ- 1.5 קילו.
חוקרים גילו כי זנים החיידקים אינו אחיד לאורך כל החיים. אם בעבר חשבו כי העובר ברחם אימו נמצא בסביבה סטרילית, היום ידוע כי ההפרשות (צואה) שלו מכילות זנים ספציפיים של חיידקים חיוניים, כלומר שהרחם ומי השפיר אינם סטריליים ומכילים חיידקים ידידותיים.
תינוק אשר נולד בלידה רגילה נחשף לחיידקים של אימו המצויים גם בווגינה. לאחר יציאת התינוק לאויר העולם הוא עטוף ב"קרם – רירי" המכיל חיידקים השומרים עליו, לכן מייד לאחר הלידה לא כדי לרחוץ את התינוק מהחיידקים הידידותיים. רק לאחר מיכן עם ההנקה התינוק אוכל את החיידקים שלו בדרך ההנקה מחלב האם וגם השאיבה מהעור – פיטמה המכיל חיידקים. למעשה ידוע כי המנגנון החיסוני טוב יותר בתינוקות יונקים בהשוואה לאלו שלא ינקו חלב אם.
מין האמור ניתן להבין שמערכת החיסון פועלת בצורה טובה יותר בתינוק שנולד בלידה רגילה בהשוואה לתינוק שנולד בניתוח קיסרי. זאת היות והתינוק "אוכל" מהחיידקים של אימו בדרך היציאה בהוגינה.
כך למעשה בשלושת החודשים הראשונים התינוק בונה את מושבות החיידקים בדרך ההנקה. לכן לחלק מהתינוקות יש גזים בתקופה הנ"ל זאת היות והחיידקים תוססים ויוצרים בשלבים הראשונים לפחות גזים.
למעשה במהלך השנתיים הראשונות הרך בונה את החיידקים במערכת העיכול שלו – ויחד איתה את ההגנה החיסונית שלו, שאיתה הוא יחיה בהמשך חייו הבוגרים. לכן בשלבים הנ"ל חשוב מאוד להחשף "ללכלוך" כלומר לשמור על הניקיון אך לתת לרך חופשיות, כמו: לשחק בחול, לגעת בבעלי חיים וכו'...
אפילו ישנם מחקרים אשר מצביעים על כך שילדים שגדלו עם כלב לקו פחות במחלות אלגיות של מערכת הנשימה כאסטמה ומחלות אוטואימוניות למשל.
בהליך הזיקנה שלנו חלק מהחיידקים פוחת ויורד, גם במספר הזנים וגם הכמות הכוללת, וכנראה זה גם אחד הגורמים לחולשה כללית וחיסונית.
מחלות מעיים דלקתיות של המעיים שכיחות הם:IBS תסמונת המעי הרגיש, קרון, קוליטיס אולצרוזה וכו'... המחלות מוחמרות במצבי סטרס.
בקיבה שלנו ישנו חיידק שרופאים רבים מנסים לחסל, העונה לשם אליקו-בקטר-פילורי. אך יש לציין כי הקיבה היא איזור המיחייה הטבעית שלו. הבעייתיות עם האליקו-בקטר-פילורי מתחילה כשהוא מתחיל להתרבות יתר על ה"מידה" ובמצב הנ"ל הוא יוצר סימפטומים ועד כדי חרטן הקיבה בשלבים מאוחרים יותר.
נשאלת השאלה מדוע האליקובקטרפילורי מתרבה יתר על המידה? והסיבה היא "החיים המודרניים" ואים נפרט מעט יותר, ניתן לומר שאנו לא צורכים את המזון הנכון לגופנו והשלווה הנכונה לנפשנו.
למעשה כל הממתיקים עשויים לשנות את מצב המיקרופלורה במערכת העיכול שלנו.
מחלות מעיים מצויות בעיקר בעולם המערבי בעולם שבו אכילת מזון מהיר דל ברכיבי תזונה חשובים הוא מצב שכיח בשיגרת החיים. זאת בניגוד למדינות עולם שלישי בהם נדיר מאוד לראות מחלות מעיים, כגון: IBS וכו'... מכן ניתן להסיק שבכדי למזער את המצב כדי לאכול מזון מלא ובעיקר ירקות ופירות ולהמעיט ככל האפשר באכילת חומרים משמרים צבעי מאכל וכו'...
אציין כי אכילת חומרים כחומרים משמרים ומעכבי חימצון עשויים ליצור צמיחת יתר של חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה).
כיצד ניתן לשפר את מאזן החיידקים הטובים?
1. אכילת פירות וירקות, האכילה צריכה להעשות במצב נינוח ורגוע ללא הפרעות חיצוניות, לעיסה מלאה ואכילה איטית ושלווה.
2. שמן אורגנו – בעל השפעה אנטי-דלקתית, אנטי-בקטריאלית. וכמובן שמהאמור ניתן להבין שאין ליטול את האורגנו יחד אם נטילת פרוביוטיקה, עקב ההשפעה האנטי-ביוטית.
4. יוגורט מכיל חיידקים פרוביוטיים.
האומנם ישנה הפרעה בתפקוד מערכת העיכול, אך הבעייה העיקרית היא סביבתית. כלומר אכילת מזון מהיר דל בסיבים ויטמינים ומינרלים, אכילה ולעיסה מהירה של המזון, חוסר פעילות גופנית, חוסר שינה ושינה בלתי איכותית, יותר מדי מצבי סטרס בעבודה ובחיי היום יום, ושימוש בתרופות שונות – והקבוצה הכי הרסנית היא האנטיביוטיקה, אשר מחסלת את מרבית החיידקים ללא הבחנה בין חיידקים פתוגנים לחייקדים ידידותיים.
אז מחלות של מערכת העיכול אינה מושפע רק מגורם אחד, אלא משילוב של הגורמים השונים.
בדומה לסרטי המדע הבידיוני אנו משמשים את החיידקים כמאחסנים, ובמצב תקים החיידקים שומרים על מערכות הגוף השונות, החל ממערכת החיסון ועד למערכת העור.
החיידקים מצויים בגופנו בריכוזים שונים, כל מערכת העיכול החל מהפה, דרך מערכת העיכול ועד לפי הטבעת מכילים כ- 600 סוגים שונים של חיידקים – בקיבה שינם רק 25 שנים שונים של חיידקים וזאת עקב רמת החומציות הגבוה, כך שחיידקים פתוגנים לא יוכלו לחדור וליצור חולי. וכבר במעיים גופנו מכיל כ- 500 עד 1000 זנים שונים של חיידקים.
את מחלת ה- IBS השכיחה ביותר, מחלקים למספר קבוצות:
D-IBS המאופיינת בשילשולים.
C-IBS המאופיינת בעצירויות ופריסטלטיקה נמוכה של המעיים.
M-IBS המאופיינת בעצירויות ושילשולים (שילוב של השניים).
U-IBS שאינה מאופיינת.
כל הנ"ל בנוסף ליתר הסימפטומים, כגון: גזים, כאבי בטן, וגרפסים...
