שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, האם חומץ תפוחים מסייע לדיאטת חיטוב הגוף ומניעת השמנה?, ואם כן באילו דרכים?, ושאלה לא פחות חשובה מה המינון הרצוי לשם דיאטת הרזיה?, על כך ועוד...
מהו חומץ תפוחים?
אז מהו חומץ תפוחים? חומץ תפוחים מיוצר ע"י שילוב של תפוחים ושמרים. השמרים הופכים את הסוכר שבתפוחים לאלכוהול. לאחר מכן מוסיפים חיידקים לתערובת ומתסיסים את האלכוהול לחומצה אצטית (הרכיב הפעיל העיקרי שבחומץ). {8}
חומצה אצטית מהווה כ-5-6% מחומץ תפוחים. המסווג כ"חומצה חלשה" אבל עדיין יש לו תכונות חומציות חזקות למדי כשהיא מרוכזת. בנוסף לחומצה אצטית, החומץ מכיל מים וכמויות קטנות מאוד של חומצות אחרות, ויטמינים ומינרלים. {8}
חומצה אצטית הידועה גם בשם חומצה אתנואית, היא תרכובת אורגנית בעלת טעם חמוץ וריח חזק. המונח acetic מגיע מאצטום, מהמילה הלטינית שפירושה: חומץ.
חומצה אצטית היא חומצת שומן קצרת שרשרת המתמוססת לאצטט ומימן בגופנו.
כף אחת (15 מ"ל) של חומץ תפוחים מכילה כ-3 קלוריות וללא פחמימות.
מספר מחקרים בבעלי חיים ובני אדם מצאו כי חומצה אצטית וחומץ תפוחים עשויים לקדם שריפת שומנים וירידה במשקל, להפחית רמת סוכר בדם, להגביר רגישות לאינסולין ולשפר את רמות הכולסטרול בדם.
האם חומץ תפוחים מרזה?
נמצא כי חומצה אצטית (AcOH), מרכיב עיקרי בחומץ תפוחים, מדכאת הצטברות שומן בגוף במחקרים בבעלי חיים. לפיכך חקרו את ההשפעות של צריכת חומץ על הפחתת מסת השומן בגוף ביפניות שמנות בניסוי כפול סמיות.
הנבדקים חולקו אקראית לשלוש קבוצות של משקל גוף, מדד מסת גוף (BMI) והיקף מותניים דומה. במהלך תקופת הטיפול בת 12 השבועות, הנבדקים בכל קבוצה לקחו 500 מ"ל ביום של משקה המכיל 15 מ"ל חומץ (750 מ"ג AcOH), 30 מ"ל חומץ (1,500 מ"ג AcOH), או 0 מ"ל חומץ (0 מ"ג. AcOH, פלצבו).
משקל הגוף, BMI, אזור השומן הקרביים, היקף המותניים ורמות הטריגליצרידים בסרום היו נמוכים משמעותית בשתי קבוצות שצרכו את החומץ מאשר בקבוצת הפלצבו.
לסיכום, צריכה יומית של חומץ עשויה להיות שימושית במניעת תסמונת מטבולית ע"י הפחתת השמנת יתר. {1}
במטרה לחקור את הפוטנציאל של תוספת חומצה אצטית כאמצעי להורדת האינדקס הגליקמי (GI) של ארוחת לחם, ולהעריך את ההשפעה האפשרית של מינון-תגובה על סוכרת לאחר ארוחה, אינסוליןמיה ושובע.
התערבות: שלוש רמות של חומץ (18, 23 ו-28 מ"מ חומצה אצטית) הוגשו עם מנת לחם חיטה לבנה המכילה 50 גרם פחמימות זמינות כארוחת בוקר בסדר אקראי לאחר צום לילה. לחם שהוגש ללא חומץ שימש כארוחת עזר. דגימות דם נלקחו במהלך 120 דקות לבדיקת רמת הגלוקוז והאינסולין. תחושת השובע נמדדה עם סולם דירוג סובייקטיבי.
תוצאות: יחס מובהק בין מינון לתגובה נראה לאחר 30 דקות עבור תגובות גלוקוז בדם ואינסולין בסרום; ככל שרמת החומצה אצטית גבוהה יותר, כך התגובות המטבוליות נמוכות יותר. יתר על כן, דירוג השובע היה קשור ישירות לרמת חומצה אצטית.
בהשוואה לארוחת הייחוס, הרמה הגבוהה ביותר של חומץ הורידה משמעותית את תגובת הגלוקוז בדם לאחר 30 ו-45 דקות, את תגובת האינסולין לאחר 15 ו-30 דקות וכן העלתה את ציון השובע ב-30, 90 ו-120 דקות לאחר הארוחה.
הרמות הנמוכות והבינוניות של חומץ גם הורידו את תגובת הגלוקוז של 30 דקות ו-15 דקות לאינסולין באופן משמעותי בהשוואה לארוחת הייחוס. כאשר GI ו-II (מדדים אינסולינמיים) חושבו באמצעות השטח המצטבר של 90 דקות, נמצאה ירידה משמעותית עבור הכמות הגבוהה ביותר של חומצה אצטית, אם כי הערכים המקבילים שחושבו לאחר 120 דקות לא היו שונים מארוחת הייחוס.
המסקנה: תוספת של ארוחה המבוססת על לחם מחיטה לבנה עם חומץ הפחיתה את התגובות לאחר הארוחה של גלוקוז ואינסולין בדם, והעלתה את הדירוג הסובייקטיבי של שובע. היה קשר הפוך של מינון-תגובה בין רמת חומצה אצטית וגלוקוז ואינסולין ויחס מינון-תגובה ליניארי בין חומצה אצטית ודירוג השובע. התוצאות מצביעות על פוטנציאל מעניין של מוצרים מותססים וכבושים המכילים חומצה אצטית. {2}
לאור החשיבות שבשמירת ריכוזי גלוקוז תקינים בדם, ישנו עניין רב בזיהוי מזונות והרגלי תזונה שיעזרו לסובלים מסוכרת לשמור על מצב אידאלי. בהתבסס על נתונים קודמים המצביעים על כך שצריכת חומץ בזמן הארוחה מפחיתה את הרמה הגליקמית לאחר הארוחה.
נתונים המצביעים על כך שחומץ יכול לשפר משמעותית את הרגישות לאינסולין לאחר הארוחה בנבדקים עמידים לאינסולין. הוכח שחומצה אצטית מדכאת פעילות דיסכרידאז ומעלה את ריכוזי הגלוקוז-6-פוספט בשרירי השלד; לפיכך, חומץ עשוי להיות בעל השפעות פיזיולוגיות הדומות לאקרבוז או למטפורמין. {3}
נתונים מצביעים על כך שצריכת חומץ לפני השינה עשויה להשפיע לטובה על ריכוזי הגלוקוז בסוכרת מסוג 2. ההשפעה האנטי-גליקמית של חומצה אצטית, החומר הפעיל בחומץ, מיוחסת לעיכול מופחת של עמילן ו/או עיכוב בריקון הקיבה.
הפחיתת הצטברות ה-xylulose-5-phosphate בכבד ופעילות פוספופרוקטוקינאז-1 בשרירי השלד - שינויים מטבוליים התואמים את הגליקוליזה המופחתת וקידום סינתזת גליקוגן. לפיכך, חומצה אצטית עשויה לשנות את מחזור הגליקוליזה / גלוקונאוגני בכבד, מה שעשוי להועיל לאנשים חולי סוכרת עם הפרעות מטבוליות התורמות לעלייה לפני ארוחת הבוקר ברמת הגלוקוז בצום (הידועה גם בשם "תופעת השחר").
בניסויים אלו, ערכי A1C לפני ניסוי היו בממוצע 7.8-8.8%, וריכוזי הגלוקוז בצום הופחתו ב-10-15% ע"י טיפול תרופתי ארוך טווח. לשם השוואה, מצב הסוכרת של הנבדקים שלנו היה מבוקר היטב (A1C 6.7 ± 0.2%).
יש לציין, למרות ש-72% מהנבדקים שלנו השתמשו באופן קבוע בתרופות היפוגליקמיות והמשיכו להשתמש בתרופות שלהם במהלך המחקר, הטיפול בחומץ השפיע באופן משמעותי על הגלוקוז בצום. באנשים עם סוכרת מוקדמת (A1C <6.3%) או סוכרת מבוקרת היטב (A1C 6.8-7.0%), תרופות. {4}
נחקרה ההשפעת חומץ תפוחים על גלוקוז בדם בצום (FBG), המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ופרופיל שומנים בחולדות רגילות וסוכרתיות.
רמת הגלוקוז שבדם בצום לא השתנה, בעוד שרמת ה-HbA1c ירדה באופן מובהק ע"י חומץ תפוחים בקבוצת הסוכרת (p<0.05). חולדות בריאות שניזונו מחומץ, נצפתה הפחתה משמעותית של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-c) (p<0.005) ועלייה משמעותית של רמות כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL-c) (p<0.005).
חומץ תפוחים הפחית את רמות הטריגליצרידים בסרום (p<0.005) והעלה את ה-HDL-c (p<0.005) בבעלי חיים סוכרתיים.
תוצאות אלו מצביעות על כך שחומץ תפוחים שיפר את פרופיל השומנים בדם בחולדות נורמליות וסוכרתיות ע"י הפחתת ה- LDL-c, טרגליצרידים בסרום והעלאת HDL-c בסרום ועשוי להיות בעל ערך רב בצמצום הסיבוכים בקרב הסוכרתיים. {5}
בחולדות חומצה אצטית התזונה הפחיתה את הכולסטרול הכולל בסרום ואת הטריאצילגליצרול (triacylglycerol): ראשית עקב עיכוב הליפוגנזה בכבד, ושנית עקב העלייה בהפרשת חומצת מרה בצואה בחולדות שניזונו מתזונה המכילה כולסטרול. {6}
נבדק מתן ממושך של חומץ או חומצה אצטית, ונצפה שחומצה אצטית עצמה, הפחיתה באופן משמעותי הן את לחץ הדם (p<0.05) והן את פעילות הרנין (p<0.01) בהשוואה לבקרות שלא קיבלו חומצה אצטית או חומץ.
לא היו הבדלים משמעותיים בפעילות האנזים הממיר אנגיוטנסין I באיברים שונים. כך הוצע שהירידה הנ"ל בלחץ הדם עשויה להיגרם מהירידה המשמעותית בפעילות הרנין והירידה שלאחר מכן באנגיוטנסין II. ממחקר זה, הוצע גם שההשפעה כנגד לחץ דם גבוה של החומץ נובעת בעיקר מהחומצה האצטית שבו. {7}
מחקרים קטנים בבני אדם הראו שחומץ תפוחים עשוי להפחית את קצב התרוקנות המזון מהקיבה לתריסריון ולמערכת העיכול התחתונה. כך מאט את ספיגתם של רכיבי תזונה לזרם הדם.
מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים מצאו שחומץ תפוחים וחומצה אצטית עשויים להפחית את התיאבון ולגרום לתחושת מלאות, דבר שעשוי להוביל להפחתה טבעית בצריכת הקלוריות. {9, 10}
החומץ מוריד את רמות הסוכר בדם, במחקר חולדות אחד, חומצה אצטית שיפרה את יכולת הכבד והשרירים לקלוט סוכר מהדם. {11}
מפחית את רמת האינסולין בדם, באותו מחקר חולדות, חומצה אצטית הפחיתה את היחס בין אינסולין לגלוקגון - לטובת האחרון, דבר שעשוי ללשפר את שריפת שומנים. {11}
חומץ משפר את חילוף החומרים, מחקר בחולדות שקיבלו חומצה אצטית הראו עלייה באנזים AMPK, המגביר את שריפת השומנים ומפחית את ייצור השומן והסוכר בכבד. {12}
חומץ מפחית אגירת שומן, טיפול בחולדות סוכרתיות שמנות עם חומצה אצטית או אצטט שמר עליהן מפני עלייה במשקל והגביר את הביטוי של גנים שהפחיתו את אחסון השומן בבטן וכבד שומני. {13, 14}
חומץ שורף שומן, מחקר על עכברים שניזונו בתזונה עתירת שומן בתוספת חומצה אצטית מצא עלייה משמעותית בגנים האחראים לשריפת שומנים, מה שהוביל להצטברות פחותה של שומן בגופם. {15}
חומץ מדכא תיאבון, מחקר הראה שאצטאט עשוי לדכא מרכזים במוח השולטים בתיאבון, מה שעלול להוביל לצריכת מזון מופחתת. {16}
חקירות מדעיות אחרונות מדגימות בבירור את התכונות האנטי-מיקרוביאליות של חומץ, אך בעיקר בהקשר של הכנת מזון. מומחים ממליצים שלא להשתמש בתכשירי חומץ לטיפול בפצעים.
חומץ מומלץ בדרך כלל לטיפול בפטרת ציפורניים, כינים ויבלות, אולם תמיכה מדעית לאסטרטגיות טיפול אלו חסרה.
מקורות:
1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19661687/
2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16015276/
3. https://diabetesjournals.org/care/article/27/1/281/26582/Vinegar-Improves-Insulin-Sensitivity-to-a-High
4. https://diabetesjournals.org/care/article/30/11/2814/4824/Vinegar-Ingestion-at-Bedtime-Moderates-Waking
5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19630216/
6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16611381/
7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11826965/
8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1785201/
9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24781306/
10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27213723/
11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16277773/
12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16630552/
13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26176799/
14. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17485860/
15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19469536/
16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24781306/
* https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1785201/
דיאטת חומץ תפוחים, חומץ תפוחים דיאטה, חומץ תפוחים להרזיה, חומץ תפוחים מחקרים, חומצה אצטית, חומצה אתנואית, קובי עזרא, דיאטה חומץ תפוחים, חומץ תפוחים ירידה במשקל, חומץ תפוחים הרזיה, חומצה אצטית בריאות, חומץ תפוחים לחץ דם, חומץ תפוחים, איך עושים דיאטת חומץ תפוחים, חומץ תפוחים לשומן בטני, כמה חומץ תפוחים מותר לשתות ביום, איך חומץ תפוחים יכול לעזור לך לרדת במשקל, חומץ תפוחים סגולות.
