מחסור בוויטמין K2 יכול להיות אחראי למה שמכונה "פרדוקס הסידן", כלומר חוסר הסידן בעצם ואגירתו בדופן כלי הדם. לאירועים אלה עשויות להיות השלכות קלינית רלוונטיות, כמו: אירוע לב וכלי דם (התקף לב) ושברים בעצמות (אוסטיאופורוזיס).
ויטמין k2 יתרונות בריאותיים, עם קובי עזרא, ויטמין k2 באוכל 1:47, האם ויטמין K משפיע על סוכר הדם? 1:58, האם ויטמין k2 מסייע ספורטאים?, ויטמין k2 וההורמון טסטוסטרון 2:33, האם ויטמין k2 מצמצם טרשת עורקים 2:49, ויטמין K2, אילו סוגים של ויטמין K קיימים? 0:53, המקורות לויטמין K1 מהם 1:07
מטרת המחקר הייתה לבחון את התפקוד הביולוגי של חילוף החומרים בויטמין K2, הגורמים העיקריים הקשורים למחסור בו ולמשמעות הקלינית הנובעת מכך.
ויטמין K2 חיוני לתפקודם של מספר חלבונים, המעורבים בשמירה על המבנה התקין של דופן העורקים, מערכת האוסטיאו-חלקיקי, השיניים, ולוויסות צמיחת התא.
הוכח כי יש לוויטמין K2 תפקיד מרכזי בעיכוב מוקדי של ההסתיידות בכלי הדם, ובוויסות מצב הסידן בעצמות.
מחסור בוויטמין K2 הוא לרוב תת-קליני בחלק גדול מהאוכלוסייה הבריאה.
מחסור זה קשור לאינטראקציה בין גורמים שונים, כמו: צריכת התזונה הדלה בויטמין, שינוי ספיגתו מהמעיים או ייצורו, עם תפקיד אפשרי של מיקרוביוטה במעי והצריכה המוגברת בדופן כלי הדם.
מסקנות המחקר היו שי מחסור בויטמין K2 הוכר לאחרונה כפרוטגוניסט בהתפתחות הסתיידות כלי דם ואוסטיאופורוזיס.
נתונים שדווחו עד כה מבטיחים, ותוסף תזונה נראה כלי שימושי לצמצום ומניעת מחלות הנ"ל.
עם זאת, נדרשים מחקרים גדולים או קשרים קליניים מוצקים ביחס למחסור בוויטמין K2 והשלכותיו הפתולוגיות כדי לאשר זאת בוודאות.
מקור: Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2013 Sep;17(18):2433-40.
שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית. היום אספר לכם בקצרה על ויטמין K2 לסוגיו השונים, האם הוא יכול לווסת את רמת הסוכר בדם?, האם הויטמין יכול לסייע לספורטאים?, ומה בקשר להשפעתו על הטסטוסטרון? והאם יש לו פעילות אנטי דלקתית?, ומהם המקורות הטובים שלו בתזונה? ועוד...
ויטמין K מסיס בשמן, בטבע קיימים שני סוגים של ויטמין K: ויטמין K1 ו-K2. הצורה סינתטית קיימים גם ויטמין K3, K4, ו-K5.
ויטמין K1 מקורו בעולם הצומח (ובעיקר מזונות ירוקים), הוא חיוני בעיקר לקרישת הדם.
ויטמין K2 מקורו בעולם החי, ובעיקר משומן, כמו גבינות ובשרים שמנים.
ויטמין K2 וויסות הסוכר בדם
ויטמין K2 שפר את הרגישות לאינסולין, כך עשוי לצמצם את הנטייה להתפתחות סוכרת מסוג 2, כך גם למעשה הויטמין מסייע לוויסות רמת הסוכר בדם.
ויטמין K2 בעל פעילות אנטי דלקתית.
ויטמין K2 סיבולת השרירים באימונים
ויטמין K2 משפר את סיבולת השרירים במהלך האימונים, עקב השפעתו על המיטוכונדריה לייצר אנרגיה ועל תפוקת שריר הלב.
ויטמין K2 מגביר ומאזן טסטוסטרון
ויטמין K2 יכול להגביר ולאזן את רמת הטסטוסטרון, יש לומר לרמה אידאלית ולא לעבר לכך.
ויטמין K2 מוביל סידן ליעדו
ויטמין K2 חיוני להוביל את הסידן אל יעדו, בעת חסר (גם מגה-דוזות של ויטמין D) הסידן עשוי לשקוע בכלי הדם, בעורקים ולהגביר נטייה לטרשת העורקים, או במפרקים ובדרכי השתן וליצור אבנים.
אוסטאוקלצין וויטמין K
הסינתזה של האוסטאוקלצין תלויה בוויטמין K. אוסטאוקלצין מיוצר ע"י אוסטאובלסטים (תאים בוני עצם). אוסטאוקלצין משפיע על תאי בתא לייצר אינסולין, אוסטאוקלצין בעל תפקיד בתאי Leydig שבאשכים בהגברת פעילותם, כמו יצירת טסטוסטרון.
מקורות טובים לויטמין K2, הם: מזונות מותססים, כמו: נאטו (מקור עשיר אך מגעיל - לא ליפנים), חמאה ומוצרי חלב שמנים, כמו: גבינת גאודה וברי (בעיקר ממקור בעלי חיים שניזונו מדשה), בשרים שמנים, חלמון הביצה, כבד (מקום אגירה של ויטמינים רבים, אך גם רעלים - לכן רצוי אורגני).
תוספי תזונה ויטמין K2
מבחינת תוספי תזונה ישנם שני צורות עיקריות של ויטמין K2: הראשונה MK4 (צורה סינתטית) והשנייה MK7 (צורה טבעית, ולדעתי יותר מומלצת).
למי צפוי החסר בויטמין K2?
מי צפוי להיות בחסר ויטמין K2? הנוטלים תרופות סותרי חומצה, סטטינים, אנטיביוטיקה, נוגדי קרישה (כמו קומדין וואפרין הן מונעות את פעילותו של ויטמין K), מחלות עיכול דלקתיות, כמו קוליטיס וקרוהן.
הסטטינים (משפחה של תרופות המשמשות להורדת הכולסטרול) מעכבים את הסינתזה של ויטמין K2, הקופקטור להפעלת חלבון גלאי, אשר בתורו מגן על העורקים מפני הסתיידות. כלומר שישנו כאן ניגוד אינטרסים מבחינת בריאות העורקים (טרשת העורקים). בדומה לרכיבים נוספים כמו: ויטמין D, סינתזת קו-אנזים Q10 החיוני פעילות השרירים לרבות שריר הלב.
1. מחקר בחולי סוכרת הראה שויטמין K2 מצמצם את הסיבוכים של הסוכרת. Diabetes Res Clin Pract. 2018 Feb;136:39-51. doi: 10.1016/j.diabres.2017.11.020. Epub 2017 Dec 2.
2. מחקר שהראה שויטמין K2 מצמצם את הנטייה לאוסטאופורוזיס.
השפעות הצום לסירוגין על הרכב הגוף וסמני בריאות קליניים באדם
צום לסירוגין הוא מונח רחב המקיף מגוון תוכניות המתזמנות את אירועי האכילה ע"י שימוש בצומות לטווח הקצר על מנת לשפר את הרכב הגוף ואת הבריאות הכללית.
סקירה זו בוחנת מחקרים שנערכו בתוכניות צום לסירוגין כדי לקבוע האם הם יעילים לשיפור הרכב הגוף וסמני הבריאות הקליניים הקשורים למחלות.
ניתן לקבץ פרוטוקולים של צום לסירוגין לצום של יום חלופי, צום שלם של יום ותזונה מוגבלת בזמן.
ניסויי צום צום חלופי של 3 עד 12 שבועות לאורך זמן נראים כיעילים להפחתת משקל הגוף (≈3% -7%), שומן בגוף (-53-5.5 ק"ג), הכולסטרול הכולל (≈10% -21%), וטריגליצרידים (≈14% -42%) באדם במשקל נורמלי, בעלי משקל עודף והשמנת יתר.
ניסויים בצום שלם שנמשכו 12 עד 24 שבועות מפחיתים גם הם את משקל הגוף (≈3% -9%) ושומן בגוף ומשפרים לטובה את שומנים בדם (≈5% -20% הפחתה בכולסטרול הכולל והפחתה של ≈17% -50% בטריגליצרידים).
המחקר בנושא האכלה מוגבלת בזמן מוגבל, ולא ניתן להסיק מסקנות ברורות כרגע.
מחקרים עתידיים צריכים לבחון את ההשפעות לטווח הארוך של צום לסירוגין ואת ההשפעות הסינרגיסטיות הפוטנציאליות של שילוב צום לסירוגין עם פעילות גופנית.
קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום יספר לנו על הסובלים או לרוב הסובלות מתת פעילות בלוטת התריס, מתי רצוי ליטול את התרופה?, וכיצד ליעיל ולשפר את פעילותן של התרופות?
אז אם את/ה (לרוב זה את) סובלת מתת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ישנם מספר כללים מנחים כדי לשמור על איזון ויעילות מקסימלית.
ראשית, יש ליטול את התרופה ההורמונלית תירוקסין- T4 (לבותירוקסין, אלטרוקסין וכו'), דבר ראשון על הבוקר עם מים ועל בטן ריקה. ולא עם קפה או משקאות המכילים קפאין.
לפחות כחצי שעה לפני האכילה, וכשמדובר בחלב ומוצריו הייתי ממליץ על טווח של לפחות שעתיים, היות והסידן מפחית את ספיגת התרופה.
ותמיד יש להקשיב להוראות הרופא המטפל !
בנוסף יש אפילו המקפידים יותר - שלא לצחצח שיניים עקב תכולת הפלואוריד שעשוי להפריע, לפחות חצי שעה לאחר נטילת התרופה.
ולאלה שנוטלים את התרופה טרייודוטירונין- T3, לרוב נוטלים כפעמיים ביום, אז המנה הראשונה בבוקר, והמנה השנייה בשעות הצהריים.
לרוב לא מומלץ ליטול את התרופה בשעות אחר הצהריים או הערב וזאת עקב פגיעה באיכות השינה.
אסור ליטול את התרופות (T4 ו- T3) יחד עם המזון כאמור, ו/או יחד עם ויטמינים ומינרלים, בעיקר ברזל וסידן, זאת עקב הצמדות להורמון וצמצום ספיגתו וכך גם פעילותו.
כמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול כאן בתגובות. ולשתף את החברים שלכם.
קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, על תוספי תזונה והורמוני בלוטת התריס, האם הם יכולים לשפר את רמת ההורמונים תירוקסין? ולאזן את פעילות הבלוטה?
אתחיל עם בריאות מערכת העיכול, ולשם כך נחוצה לנו אקולוגיה בריאה של המקרוביום, לכן מומלץ לקחת פרוביוטיקה ופרביוטיקה.
ישנם מספר מחקרים שהראו כי לפרוביוטיקה השפעה חיובית על הורמוני בלוטת התריס, לרבות התרופה תירוקסין. (1)
ויטמין B6 ויותר יעיל פרידוקסל-5-פוספאט, הוא למעשה הצורה הפעילה של ויטמין B6, ויחד עם המינרל אבץ וויטמין B12 מסייעים לפעילות אופטימלית של הורמוני בלוטת התריס.
האבץ חיוני להמרת הורמוני בלוטת המגן לפעילים (בכבד ובכליות), כלומר המרת ההורמון T4 ל- T3. למעשה חסר באבץ יצמצם את ההמרה הנ"ל.
ואיך אפשר ללא המינרל יוד, אחרי הכל בלעדיו לא נוכל לייצר את הורמוני בלוטת התריס - T4 ו- T3. היוד מצוי בשפע במאכיל ים, כמו דגים ולצמחונים אצות ים.
יש לציין שפלואוריד, ברום וכלור שמתחרים עם היוד על אותם רצפטורים, לכן רצוי לצמצם את רמתם ובמקביל להגביר את רמת היות בתזונתנו.
סלניום הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לפעילות התקינה של בלוטת התירואיד. על כך עשיתי סרטוני הסבר רבים, להלן קישור: