שתיית מים ותרמוגנזה, קובי עזרא

להלן מחקר על תרמוגנזה המושרה ע"י שתיית מים.

שתיית הרבה מים מקובלת בדרך כלל במשטרי הרזיה ונחשבת לבריאה; אולם מעט מחקרים שיטתיים מתייחסים לרעיון הנ"ל. 

כך המחקר בדק 14 נבדקים בריאים, בעלי משקל תקין (שבעה גברים ושבע נשים), העריכו את ההשפעה של שתיית 500 מ"ל מים על הוצאה אנרגטית ושיעורי חמצון  באמצעות קלורימטריה עקיפה של כל החדר. 

ההשפעה של שתיית מים על חילוף החומרים של רקמות השומן הוערכה בטכניקת המיקרו-דיאליזה. 

שתיית 500 מ"ל מים העלתה את קצב חילוף החומרים בכ- 30%. העלייה התרחשה תוך 10 דקות והגיעה למקסימום לאחר 30-40 דקות. 

התגובה התרמוגנית הכוללת הייתה כ- 100 קילו ג'אול השווה ל-24 קלוריות. 

כ- 40% מהאפקט התרמוגני מקורו בחימום המים מ- 22 מעלות עד ל- 37 מעלות צלזיוס. 

בגברים, השומנים בעיקר הניבו את העלייה בקצב חילוף החומרים. לעומת זאת, בנשים פחמימות שימשו בעיקר כמקור האנרגיה. 

העלייה בהוצאה האנרגתית עם מים פחת עם חסימה מערכתית של בטא-אדרנצפטור. לפיכך, שתיית 2 ליטר מים ביום תגדיל את ההוצאה האנרגטית בכ- 400 קילו ג'אול. כלומר ניצול יתר של 95 קק"ל בקירוב. 

לכן, יש לקחת בחשבון את ההשפעה התרמוגנית של מים בעת אומדן הוצאות האנרגיה, במיוחד במהלך תוכניות של דיאטת הרזיה.

J Clin Endocrinol Metab . 2003 Dec;88(12):6015-9. doi: 10.1210/jc.2003-030780.