שלום כאן קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, היום אתן לכם מספר טיפים על דיאטת הרזיה וחיטוב הגוף, מה רצוי לעשות כדי להגיע לתוצאות מהירות עם פחות מאמצים? האם ישנו קשר בין דיאטה לירידה במשקל ושינה אופטימלית? ומה צריך לאכול כשמתעוררים ואיזה שתייה? ומתי רצוי לעשות אימון במטרה לשרוף יותר שומנים לאנרגיה? האם מומלץ לעיתים למשמש חטיפים?
וכמובן שאתם מוזמנים לשתף את הסרטון עם החברים, ולהירשם לערוץ שלנו כדי להישאר מעודכנים בתחומי הבריאות והכושר.
להלן מספר טיפים לדיאטת הרזיה וחיטוב הגוף, מה רצוי לעשות?
האם שינה טובה להרזיה ומניעת ההשמנה?
* הצעד הראשון הוא להתחיל לישון בצורה אידאלית (על צד שמאל-עשיתי על כך סרטון "על איזה צד לישון") ואופטימלית. אציין שחוסר שינה ואפילו קל, קשור להשמנה ועלייה במשקל. כך ששינה טובה יעילה לצמצום הנטייה להשמנה. אם אתם צריכים להתעורר מוקדם, תתחילו לישון באופן הדרגתית מוקדם יותר.
האם שתייה מסייעת לרדת במשקל?
* שתייה מספקת! כשאנו מתעוררים בבוקר אנו לרוב מעט מיובשים לאחר צום הלילה, כך למעשה הגוף עשוי לטעות בבין תחושת הצמא לרעב, והדבר עלול להוביל אותנו לאכילת-יתר בארוחת הבוקר.
מחקרים מראים שתיית שתי כוסות מים של לפני הארוחות עשויה לעזור לאנשים לרדת במשקל בצורה יעילה יותר וללא תחושת קושי רבה.
האם לארוחת הבוקר ישנה חשיבות לחיטוב הגוף ושיפור המטבוליזם?
* יש לאכול ארוחת בוקר מאוזנת. או כפי שאני אומר לחלק מהמטופלים שלי תנו לגופכם אוכל בריא ומזין בכדי "להניע" ולהפעיל את המטבוליזם. כפי שאמר הרמב"ם (רבי משה בן מימון): "בבוקר אכול כמלך בצהריים כבן מלך ובערב כאביון".
ונכון להיום מחקר הראה שאנו שורפים יותר קלוריות כשאנו אוכלים בשעות הבוקר בהשוואה לשעות הערב למשל. לכן לא תמיד מומלץ לדלג על ארוחת הבוקר כדי "להציל את התיאבון" (הדבר עלול להוביל לאכילה מוגזמת בהמשך היום) ורצוי לאכול מאכלים עתירי חלבון וסיבים תזונתיים, כמו למשל יוגורט יווני עם ירקות או ביצים עם טוסט מקמח מלא וכו'.
אהם אכילת מזון מתוק בבוקר מומלצת?
* לא לאכול מזונות מתוקים על הבוקר! אכילת מזונות מתוקים בבוקר עשויה להוביל להמשך התשוקה של אכילת מתוקים לאורך היום, כלומר ככל שתוכלו יותר סוכר, כך התאווה תהיה יותר חזקה.
בכל אופן אם אתם רוצים לאכול מתוקים על הבוקר, ודאו שאתם אוכלים את המתוקים הטבעיים ולא את המעובדים. כמו למשל אכילת פרות עם ארוחת בוקר כמו שיבולת שועל.
מתי להתאמן כדי לשרוף שומנים?
* תתחילו להזיז את ה"תחת" שלכם! מחקרים הראו שחמצון השומן (שריפת שומן כמקור דלק) גבר במהלך 24 שעות כאשר האימון נעשה לפני ארוחת הבוקר.
כלומר שאימון על הבוקר עשוי להגביר את חילוף החומרים בגוף כך נוכל לבנות ולחטב את השרירים באופן יעיל יותר.
* ואל תמנעו מלנשנש חטיף טבעי גם כשהמטרה היא לצורך ירידה במשקל וחיטוב הגוף, יש לציין שצריכה דלה מדי בקלוריות עשויה להאט את קצב חילוף החומרים ובנוסף להגביר את תחושת הרעב. לכן יש לבחור בחטיפים בריאים המכילים סיבים תזונתיים כמו: פירות, או חטיפי חלבון וקטניות. הנ"ל יסייעו לתחושת השובע.
כורכומין מפעיל מגוון רחב של פעילויות פיזיולוגיות ותרופתיות מועילות, כולל נוגדי חמצון, אנטי עמילואיד, אנטי דלקתיים, אנטי מיקרוביאלי, אנטי ניאו-פלסטי, מנגנון חיסון, ויסות מטבוליזם, אנטי דיכאון, נוירו-הגנה ורקמות.
המסיסות הגרועה והספיגה הירודה שלה בצורה החופשית בדרכי העיכול והביצוע-הטרנספורמציה המהיר שלו למטבוליטים לא פעילים מגבילים מאוד את התועלת שלו כחומר מקדם בריאות ותוסף תזונה.
ההתקדמות האחרונה בפורמולות מיקרו-ננו של כורכומין עם ספיגה מוגברת מאוד וכתוצאה מכך רמות בדם רצויות של הצורות הפעילות של כורכומין מאפשרות כיום להתייחס למגוון רחב של יישומים פוטנציאליים, כולל טיפול בכאב, וכמגנים על רקמות.
למעשה ננוטכנולוגיה נחשבת שיטת העברת חומרים פעילים, כאשר באמצעות תהליכים ייחודיים נוצרים חלקיקים בממדי ננו (כלומר, 10⁹). עקב הגודל הקטן יותר הם בעלי שטח פנים גדול יותר מהנפח.
בנוסף יש לציין שמחקרים הראו תוצאות טובות, מדובר בספיגה משופרת של כפי 15-250 במקרים של תרופות, וספיגה של פי 5-25 של הרכיבים הפעילים שמצואיים בתוספי תזונה טבעיים.
יתרונות הננו טכנולוגיה לתעשיית תוספי התזונה:
1. זמינות ביולוגית גבוהה יותר.
2. הגנה על רכיבים פעילים מפני במערכת העיכול.
3. יכולת להעביר בצורה הכי טובה (לפחות כיום) את הרכיבים הפעילים לרקמות היעד ולתאים.
4. יעיל יותר גם במעבר של המחסום-דם-מוח (BBB).
5. הרכיבים הפעילים נשארים זמן רב יותר במחזור הדם.
6. בתרופות לרוב תופעות לוואי ממוזערות יותר.
כלומר שננו-רכיבים יכולים לחדור לרקמות ביתר קלות. הננוטכנולוגיה לשמש כמובילה להעברת חומרים פעילים בצורה אידאלית יותר.
השימוש בצורות אלה של כורכומין זמינה מאוד ביולוגית מאפשרת כעת לבצע מגוון רחב של מחקרים מתאימים.
סקירה זו דנה בפורמולות שנועדו לשפר את הזמינות הביולוגית, מטבוליזם של כורכומין, קשרים בין מסיסות וגודל החלקיקים ביחס לזמינות ביולוגית.
מחקרים פרמקוקינטיים בבני-אדם הכוללים מוצרי כורכומין, כמו הידרוליזציה של דגימות פלזמה לכורכומין בדם, יישומים עדכניים של כורכומין ומטבוליטים שלו וכיוונים מבטיחים לתחזוקת הבריאות הכללית.
כורכומין נסבל היטב בגופנו, אך זמינותו הביולוגית ירודה מאוד. נראה שהכורכומין אנו רעיל לבעלי חיים או לבני אדם ואפילו במינונים גבוהים.
מחקרים אחרונים דנו בזמינות ביולוגית ירודה של כורכומין בגלל ספיגה לקויה, חילוף חומרים מהיר ופינוי מערכתי מהיר.
נתונים פרמקוקינטיים מקיפים עדיין חסרים.
לכורכומין מסיסות נמוכה במים; כתוצאה מכך, הוא בעל זמינות ביולוגית מוגבלת למסיסות, מה שהופך אותו לתרופה מסוג II במערכת הסיווג הביו-פרמצבטית.
בנוסף, בגלל חילוף החומרים המהיר במעי ובכבד, כ- 60% עד 70% מהמינון של כורכומין הניטל בצורה אוראלית מופרש בצואה.
ליפוזומים (Liposomes) הם שלפוחיות סינתטיות בעלות אופי גלובלי שניתן לייצר מפוספוליפידים (זרחן-שומני) טבעיים.
הם מרכיבים מבנים קולואידליות (תרכובת אחידה של שני חומרים) המורכבות משתי שכבות שומניות, והן בעלות צורה כדורית בה שכבה דו שכבתית חיצונית מקיפה חלל מימי מרכזי.
קוטר הליפוזום משתנה בין 25 ננומטר ל -2.5 מ"מ. הם פועלים ככלי עזר חיסוני וכנושאי תרופות.
ליפוזומים יכולים להכיל יחד תרופות מסיסות או ליפופיליות. יתר על כן, הם מסוגלים להעביר תרופות לתאים ולמעשה כל תרופה, ללא קשר למסיסותה, יכולה להיתמזג לליפוזומים.
חלבון מי גבינה מגביר איבוד שומן ומצמצם פירוק שרירים, קובי עזרא. תוסף חלבון מי גבינה מגביר את הנטייה לאיבוד שומן ושומר מפני פירוק שרירים בנבדקים שמנים: מחקר קליני אקראי באנשים.
מחקר בדק חלבון מי גבינה מיוחד (Prolibra ™, עתיר בחומצת האמינו לאוצין, פפטידים ביו-אקטיביים וסידן שמקורו בחלב) לשימוש כתוסף תזונה להגברת הירידה במשקל.
מחקר אקראי, כפול סמיות, בן 12 שבועות. צריכת הקלוריות הופחתה ב-500 קלוריות ליום. הנבדקים צרכו פרוליברה או משקה מוכן לערבוב איזוקלורי 20 דקות לפני ארוחת הבוקר 20 דקות לפני ארוחת הערב.
שומן בגוף ורקמות השרירים נמדדו ע"י dual-energy x-ray absorptiometry (בקיצור: DEXA). משקל גוף ומדידות אנתרופומטריות נרשמו כל 4 שבועות.
נלקחו דגימות דם בתחילת המחקר ובסיומו. ניתוחים סטטיסטיים בוצעו על כל הנבדקים שהושלמו (ניתוח משלים) ועל כל הנבדקים שאבדו לפחות 2.25 ק"ג ממשקל גוף.
תוצאות: שתי הקבוצות ירדו במשקל בצורה משמעותית וקבוצת ה"פרוליברה" נטתה לרדת יותר במשקל מקבוצת הביקורת, אולם כמות הירידה במשקל לא הייתה שונה משמעותית בין הקבוצות לאחר 12 שבועות. הנבדקים ב- Prolibra איבדו יותר באופן משמעותי שומן בגוף בהשוואה לנבדקי הביקורת בקבוצות המשלים (2.81 לעומת 1.62 ק"ג P = 0.03) והן למגיבים (3.63 לעומת 2.11 ק"ג, P = 0.01). נבדקי פרוליברה איבדו משמעותית פחות מסת שריר רזה בקבוצת המגיבים (1.07 לעומת 2.41 ק"ג, P = 0.02). היחס בין שומן לאובדן רזה (ק"ג שומן שאבד / ק"ג רזה שאבד) היה גדול בהרבה בקרב נבדקי Prolibra עבור קבוצות השלים (3.75 לעומת 1.05) והן עבור המגיבים (3.39 לעומת 0.88).
לסיכום: הנבדקים בקבוצת הביקורת ובקבוצת הטיפול ירדו במשקל משמעותי עם תזונה מופחתת ב- 500 קלוריות. הנבדקים שנטלו את פרוליברה איבדו משמעותית יותר שומן בגוף והראו שמירה רבה יותר על שריר רזה בהשוואה לנבדקים הצורכים את משקה הבקרה. מכיוון שנבדקים שנטלו פרוליברה איבדו 6.1% ממסת השומן בגופם ומכיוון שהוכח כי ירידה של 5% במסת השומן בגוף מפחיתה את הסיכון למחלות הקשורות להשמנת יתר, לתוצאות יש משמעות מעשית.
מגפת ההשמנה הגוברת היא דאגה עולמית. השמנת יתר תורמת לבעיות בריאותיות הנובעות ממסת שומן גבוה, כגון: דום נשימה בשינה, דלקת מפרקים ניוונית ופרעות מפרקים ועור ובעיות בריאותיות הנובעות מהשפעה מטבולית של תאי שומן, כמו למשל סוכרת מסוג 2, עמידות לאינסולין, תסמונת מטבולית, לחץ דם גבוה. מחלת כבד שומני, מחלות לב, מחלת כיס המרה וסרטן.
ירידה במסת השומן בגוף בבני אדם מפחיתה באופן משמעותי בעיות בריאותיות הנובעות מעלייה באחוזי השומן בגוף.
גישה יעילה לשמירת המשקל היא הגדלת צריכת החלבון בתוכנית התזונה או שינוי היחס בין פחמימה לחלבון בתזונה. יחס נמוך של פחמימות לחלבון (<2) עם יותר מ- 100 גרם חלבון ליום בצורת בשר, ביצים, גבינה, חלב ואגוזים הגביר את ירידת השומן ושמר על מסת השריר הרזה במהלך הדיאטה.
ליימן ואח' בחן את הרכב הגוף וירידה במשקל בקרב נשים שצרכו דיאטה היפוקלורית עם יחס של 1.4 או 3.5 ופחמימות לחלבון. ירידה במשקל לא הייתה שונה באופן מובהק בין הקבוצות, אך ירידה בשומן עלתה משמעותית בקרב אלו הצורכים תזונה עשירה בחלבון (~ 125 גרם ליום). Skov et al. מדד את ההשפעה של יחס הפחמימות לחלבון על הרכב הגוף במחקר היפוקלורי. קבוצת הטיפול צרכה דיאטה מופחתת של שומן ad libitum עם יחס של 1.9 פחמימות לחלבון וקבוצת הביקורת צרכה דיאטה מופחתת של שומן ad libitum עם יחס של 4.9 פחמימות לחלבון.
הירידות במשקל ובשומן על פני חצי שנה עלו משמעותית בקבוצת החלבון הגבוה בהשוואה לקבוצת הביקורת (8.0 ק"ג לעומת 5.1 ק"ג לירידה במשקל ו-7.6 לעומת 4.3 ק"ג לאובדן שומן).
הגדלת אובדן במסת השומן באמצעות שינויים תזונתיים מסייעת בשמירה על מסת שרירים רזה. שמירה על שרירים מתורגמת לעוצמת גוף מוגברת, קצב חילוף חומרים בסיסי מוגבר וחוזק עצמות מוגברת.
שמירת מסת שריר רזה במהלך דיאטה לירידה במשקל עשויה להיות קשורה ליכולתה של חומצת האמינו לאוצין לעורר סינתזת שרירים.
קצב סינתזת החלבון לאחר הארוחה תלוי גם במהירות ספיגת החלבון. לחלבון הנספג במהירות השפעה אנבולית גבוהות יותר. תכולת הלאוצין הגבוהה של חלבוני מי גבינה (50-75% יותר מחלבוני מזון נפוצים אחרים) בשילות ספיגתו המהירה הופכים את חלבון מי גבינה לאידיאלי כתוסף חלבון במהלך ירידה במשקל.
חלבוני מי גבינה מווסתים גם מספר הורמונים המשפיעים על הרכב הגוף. מחקרים אקוטיים לטווח קצר עם חלבוני מי גבינה מאשרים את השינויים בהרכב הגוף שנראים במחקרי האכלה לטווח ארוך יותר. חלבון מי גבינה מבודד (75 גרם למנה) הוערכה בהשפעתו על הורמונים הקשורים להשמנת יתר בצריכה אורלית של חלבון חריפה (5 שעות) אצל נשים הסובלות מעודף משקל והשמנת יתר עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS).
התגובה ההורמונלית האקוטית הראתה היפר-אינסולינמיה נמוכה משמעותית (פחות ליפוגנזה), רמות קורטיזול נמוכות יותר (שימור השרירים) ושחרור גרלין מוגבר (שיפור שובע).
גישה תזונתית נוספת להפחתת שומן בגוף היא העלאת צריכת הסידן בתזונה. הגדלת צריכת הסידן בתזונה הפחיתה את שומן הגוף ושיפרה את הרכב הגוף במספר מחקרים. הוצעו שני מנגנונים שונים הכוללים היווצרות ירידה בספיגת השומן במעיים או מנגנון הורמונלי עקיף המגביר את הליפוליזה ברקמת האדיפוציטים.
מספר מחקרים הראו שתוספי סידן עם מוצרי חלב עלולים לעצור את ספיגת העצם במהלך ירידה במשקל, לספק עצמות חזקות יותר ולהפחית את הפוטנציאל לשברים לאחר ירידה במשקל, במיוחד אצל נשים מעל גיל 65. נשים מעל גיל 65 שמורידות במשקל הן לפחות 1.8 פעמים בעלות סיכוי גבוה יותר לשבר בעצם בהשוואה לאילו שאינם יורדים במשקל.
יתרונות אחרים של מינרלים חלביים כוללים מחקרים המראים שמינרלים שבחלב מפחיתים את התחלואה הנלווית הקשורים להשמנת יתר, כגון: יתר לחץ דם ושבץ מוחי.
מחקר זה נועד לבדוק את ההשפעה של Prolibra, מרכיב חלב שמכיל חלבוני מי גבינה, פפטידים ומינרלים חלביים, על ירידה במשקל, ירידה בשומן ושימור של מסת השרירים בקרב אנשים שמנים.
ההשערה הייתה כי ע"י טיהור החומרים הפעילים מחלב (חלבוני לאוצין, פפטידים ומינרלים חלביים גבוהים) ניתן לפתח תוסף שישפיע לטובה על אובדן השומן, יסייע בשמירה על שריר רזה ושמירה על תכולת מינרלים בעצם מבלי להזדקק צריכת חלבון תזונתית מעל ה- RDI המומלצת (0.8 גרם לק"ג ליום). מטרת הניסוי הייתה להעריך את ההשפעה של משקה Prolibra על ירידה במשקל, הרכב הגוף והמדידות האנתרופומטריות לאורך 12 שבועות בהשוואה למשקה בקרה.
למחקר זה גויסו 158 נבדקים באמצעות פרסום מקומי. הנבדקים היו בני 25-50 עם מדד מסת גוף (BMI) של 30-42 ק"ג / מ"ר. נבדקים שהיו בהריון, מניקות או בסיכון להריון וכן נבדקים עם הפרעות עיכול, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, הפרעות אכילה או מחלות אחרות לא נכללו במחקר.
מדענים מיפו את מה שקורה למאגרי השומן במהלך צום לסירוגין (כל יום שני), עם גילוי לא צפוי שסוגים מסוימים של שומן עמידים יותר לירידה במשקל.
המחקר בעכברים, חוקרים אוסטרלים מיפו את המתרחש מאחורי הקלעים ברקמת השומן במהלך צום לסירוגין, והראו שהדבר מעורר מפל של שינויים דרמטיים, תלוי בסוג משקעי השומן ובמקום שהם נמצאים סביב הגוף.
באמצעות מכשירים חדישים, חוקרים מאוניברסיטת סידני גילו ששומן סביב הקיבה, שיכול להצטבר ל"בטן בולטת" בבני אדם, נמצא כ"מצב שימור", מסתגל עם הזמן והופך עמיד יותר לירידה במשקל.
הממצאים מתפרסמים ב- Cell Reports.
צוות מחקר שהובל ד"ר מארק לאראנס בחן סוגי רקמות שומן ממקומות שונים כדי להבין את תפקידם במהלך צום של כל יום אחר, שם לא נצרך מזון בימים חלופיים.
סוגי השומן בהם נמצאו שינויים כללו שומן "בטן" קרביים, כלומר רקמת שומן המקיפה את איברינו כולל הקיבה, ושומן תת עורי, שנמצא ממש מתחת לעור וקשור לבריאות מטבולית טובה יותר.
"בעוד שרוב האנשים יחשבו שכל רקמת השומן כזהה, למעשה, המיקום עושה הבדל גדול", אמר הסופר הבכיר ד"ר לארנס ממרכז צ'רלס פרקינס ובית הספר למדעי החיים והסביבה באוניברסיטת סידני.
"הנתונים שלנו מראים כי גם שומן קרביים וגם תת עורי עוברים שינויים דרמטיים במהלך צום לסירוגין," אמר ד"ר לארנס, שהוא גם מכון סרטן של עמית המחקר העתידי של NSW.
מדוע שומן קרביים יכול להיות עמיד לירידה במשקל?
במהלך הצום, רקמת השומן מספקת אנרגיה לשאר חלקי הגוף ע"י שחרור מולקולות של חומצות שומן.
עם זאת, החוקרים גילו ששומן הקרביים הפך עמיד לשחרור זה של חומצות שומן במהלך הצום.
היו גם סימנים לכך ששומן הקרביים והתת עוריים הגדילו את יכולתם לאגור אנרגיה כשומן, ככל הנראה לבנות מחדש את מאגר השומנים במהירות לפני תקופת הצום הבאה.
ד"ר לארנס אמר כי ייתכן שהיסטוריה של תקופות צום חוזרות ונשנות גרמה למסלול איתור שימור בשומן הקרביים.
"זה מצביע על כך ששומן הקרביים יכול להסתגל להתקפי צום חוזרים ונשנים ולהגן על מאגר האנרגיה שלו," אמר.
"סוג זה של הסתגלות עשוי להיות הסיבה לכך ששומן הקרביים יכול להיות עמיד לירידה במשקל לאחר תקופות ארוכות של דיאטה."
ד"ר לארנס אמר כי השימוש במודל עכבר היה אנלוגי שימושי לפני מחקרים בבני אדם.
"הפיזיולוגיה של העכברים דומה לבני אדם, אך חילוף חומרים שלהם מהיר הרבה יותר, ומאפשר לנו לצפות בשינויים במהירות רבה יותר מאשר בניסויים בבני אדם, ולבחון רקמות שקשה לדגום בבני אדם", אמר.
מחקר עתידי בעכברים ובבני אדם יכול לחשוף את המנגנונים שבאמצעותם התנגדות זו מתרחשת וגם אילו סוגי דיאטות והתערבויות אחרות עשויים להיות הטובים ביותר בהתמודדות עם שומן בבטן.
מיפוי הפעולות הפנימיות של מרבצי השומן
צוות המחקר בחן יותר מ- 8500 חלבונים הממוקמים במאגרי השומן, ויצר קטלוג שינויים שחלו במהלך צום לסירוגין, תוך שימוש בטכניקה הנקראת פרוטאומיקה.
פרוטאומיקה (חקר כל החלבונים) תחום מחקר חדש יחסית שלוקח את שמו מגנומיקה (חקר כל הגנים), עוקב אחר התגובה של חלבונים בתנאים מסוימים, שבמקרה זה צום לסירוגין.
התוצאות מספקות מקור נתונים עשיר המסייע לצייר תמונה שלמה יותר על פעולתן הפנימית של רקמת השומן.
באמצעות פרוטאומיקה התריעו צוות המחקר על שינויים משמעותיים בתאים הנגרמים ע"י צום לסירוגין, ולאחר ניתוח נוסף הדגישו את מנגנון השימור של השומן הקרביים בפעולה.
המחקר נערך באמצעות המכשירים של הספקטרומטרייה ההמונית של סידני במרכז צ'רלס פרקינס, חלק ממתקני המחקר המרכזיים של אוניברסיטת סידני.
ד"ר לאראנס אומר כי יש לציין כי ממצאים מהמחקר לסירוגין עשויים שלא לחול על משטרי תזונה שונים כגון דיאטת 5:2 (צום יומיים מתוך 7) או הגבלת קלוריות, אשר נפוצה בקרב אנשים המעוניינים לרדת במשקל.
התוצאות מניחות את הבסיס למחקרים עתידיים, אשר ינתחו את המולקולות האחראיות לכך ששומן הקרביים עמיד בפני שחרור אנרגיה במהלך הצום, ויעזור לקבוע אילו תוכניות תזונה מועילות ביותר לבריאות המטבולית.
"סוג זה של מחקר התאפשר ע"י מכשירים חדשים אלה המאפשרים לנו 'להסתכל מעבר לפנס הרחוב' - זו השערה שמייצרת. ידענו שנמצא משהו אבל לא ידענו מה", הסביר ד"ר לארנס.
"כעת, לאחר שהראינו ש'שומן בבטן 'בעכברים עמיד בפני דיאטה זו, השאלה הגדולה תהיה לענות מדוע, ואיך נוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם זה?"
מקור:
Materials provided by University of Sydney. Note: Content may be edited for style and length.
ככל שאתה יותר בכושר אתה שורף שומן טוב יותר. פיזיולוגים מגלים שהמנבאים הגדולים ביותר ליכולתם של אנשים לשרוף שומן הם המין הביולוגי שלהם ורמת הכושר שלהם.
נשים שנמצאות בכושר טוב נוטות לשרוף יותר שומן כשהן מתאמנות מאשר גברים, כך עולה ממחקר חדש של צוות תזונאי ספורט.
המחקר, שכלל שני מחקרים חדשים של אנשי אקדמיה בהובלת המרכז לתזונה, פעילות גופנית ומטבוליזם של אוניברסיטת Bath's, ניתח את הגורמים שהשפיעו יותר מכל על יכולתם של אנשים לשרוף שומן בגוף בעת ביצוע ספורט סיבולת.
האופן שבו הגוף שורף שומן חשוב לכולנו לבריאות מטבולית טובה, לרגישות לאינסולין ולהפחתת הסיכון לפתח סוכרת סוג 2. אך בתחרויות ספורט סיבולת, כמו ריצה או רכיבה על אופניים, איך הגוף שורף שומן יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
מחקרים קודמים של אותו צוות הראו כיצד, עבור ספורטאי סיבולת המתחרים באירועי מרחק, מאגרי הפחמימות בגוף מתרוקנים במהירות בעת פעילות גופנית. משמעות הדבר היא כי יכולתם של ספורטאים לנצל את מאגרי השומן שלהם כדי לתדלק אותם הופכת להיות חיונית לביצועים שלהם.
במחקר הראשון, שפורסם בכתב העת International Journal of Sport Nutrition & Exercise Medicine, השתתפו 73 מבוגרים בריאים בגילאי 19-63 (41 גברים; 32 נשים). בדק את אורח החיים ואת הגורמים הביולוגיים לשריפת שומן אופטימלית ע"י בקשת המשתתפים לקחת חלק במבחן כושר רכיבה על אופניים ומדידת אינדיקטורים מרכזיים.
תוצאותיהם מצאו שנשים ואלה שהיו בכושר גופני, לאורך טווחי הגילאים, שרפו שומן ביעילות רבה יותר בעת פעילות גופנית.
המאמר השני בנושא, שפורסם בכתב העת Experimental Physiology, לקח את זה שלב נוסף כדי לחקור אילו גורמים מולקולריים בשרירים וברקמת השומן שלנו קובעים כיצד שומן נשרף. ניסוי זה כלל את החוקרים שלקחו ביופסיות שומן ושרירים מהמשתתפים בכדי לנתח כיצד הבדלים בחלבונים בשומן וברקמת השריר עשויים להשפיע על יכולתם לשרוף שומן.
נמצא שהחלבונים בשריר המעורבים בפירוק השומן המאוחסן לחומצות השומן הקטנות יותר, וחלבונים המעורבים בהובלת חומצות השומן הללו למיטוכונדריה בשריר (תחנת הכוח של התאים) מתואמים באופן עקבי עם יכולת גדולה יותר לשרוף שומן.
הגורמים המולקולריים שנחקרו לא הסבירו מדוע נקבות שרפו יותר שומן מאשר גברים.
המחבר הראשי בשני המאמרים, Ollie Chrzanowski-Smith מאוניברסיטת Bath, מסביר: "המחקר שלנו מצא שנשים בדרך כלל מסתמכות על שומן כמקור דלק במהלך פעילות גופנית בהשוואה לגברים. הבנת המנגנונים שמאחורי הבדלים מיניים אלה בשימוש בדלק עשויה להיות. עזרו להסביר מדוע נראה המין הנשי מעניק יתרון מטבולי לרגישות לאינסולין, סמן חשוב לבריאות מטבולית".
החוקרים מציינים שנראה כי היכולת לשרוף שומן כדלק מגנה מפני עלייה במשקל בעתיד, ומבטיחה שמירת משקל אידאלי. עם זאת, הם מזהירים שאין להשוות את יכולתו של הגוף לשרוף שומן ליכולת לרדת במשקל. ירידה במשקל מיוצרת בעיקר ע"י גירעון באנרגיה (כלומר צריכת פחות קלוריות ממה שאנחנו מוציאים). לירידה במשקל, במיוחד כשאנשים עשויים להיות עודף משקל, הם מדגישים את חשיבות הדיאטה והפעילות הגופנית.
ד"ר חאבייר גונזלס, גם הוא מהמחלקה לבריאות באוניברסיטת Bath, הוסיף: "ניהול משקל עוסק בעיקר במאזן אנרגיה, ולכן כדי לרדת במשקל אנו צריכים לאכול פחות קלוריות ממה שאנחנו מוציאים באמצעות חילוף חומרים במנוחה והפעילות הגופנית שלנו. עם זאת, אנשים עם נראה כי יכולת גבוהה יותר לשרוף שומן כדלק מוגנת במידה מסוימת מפני עלייה במשקל עתידית, אשר עשויה להיות קשורה לאופן בו שריפת שומן משפיעה על צריכת המזון ועל הוצאת האנרגיה.
"בסופו של דבר, יכולת גדולה יותר לשרוף שומן כדלק יש יתרונות פוטנציאליים לספורטאי סיבולת, ע"י עיכוב נקודת הזמן כאשר נגמר להם מאגרי הפחמימות היקרים."
מקורות:
Materials provided by University of Bath. Note: Content may be edited for style and length.
International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism, 2020; 1 DOI: 10.1123/ijsnem.2020-0262
קפה חזק 30 דקות לפני אימון גופני מגביר את שריפת השומנים. שתייה של קפה חזק חצי שעה לפני פעילות גופנית מגבירה את שריפת השומנים, כך עולה ממחקר חדש. אחר הצהריים ההשפעות של הקפאין ניכרות יותר מאשר בשעות הבוקר.
מדענים מהמחלקה לפיזיולוגיה של אוניברסיטת גרנדה (UGR) הראו שקפאין (כ-3 מ"ג / ק"ג, המקביל לקפה חזק) שנצרך כ-30 דקות לפני פעילות גופנית אירובית מעלה משמעותית את קצב שריפת השומנים. בנוסף גילו המדענים שאם האימון מתבצע בשעות אחר הצהריים, השפעות הקפאין ניכרות יותר מאשר בשעות הבוקר.
במחקרם, שפורסם בכתב העת Journal of the International Society of Sports Nutrition, החוקרים בדקו האם צריכת קפאין, אחד החומרים הארגוגניים הנפוצים ביותר בעולם לשיפור ביצועי הספורט, אכן מגביר את החמצון או "צריכה", של שומן במהלך פעילות גופנית. על אף העובדה שצריכתו בצורת תוספים נפוצה מאוד.
ההמלצה להתאמן על קיבה ריקה בבוקר כדי להגביר את חמצון השומן היא דבר שבשגרה. עם זאת, יתכן והמלצה זו חסרה בסיס מדעי, מכיוון שלא ידוע אם עליה זו נובעת מפעילות גופנית בבוקר או עקב כך שהאימון נעשה על בטן ריקה - ללא אוכל. המחבר הראשי של מחקר הנ"ל מסביר, פרנסיסקו חוסה אמרו-גהטה מהמחלקה לפיזיולוגיה של ה- UGR.
בסך הכל השתתפו 15 גברים (גיל ממוצע, 32) במחקר, ובצעו מבחן אימונים ארבע פעמים במרווחים של שבוע אחד. הנבדקים צרכו קפאין כ- 3 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף או פלצבו בשעה 8:00 ובשעה 17:00 אחר הצהריים (כל נבדק השלים את הבדיקות בכל ארבעת התנאים בסדר אקראי). התנאים שקדמו לכל בדיקת פעילות גופנית (שעות שחלפו מאז הארוחה האחרונה, פעילות גופנית או צריכת חומרים ממריצים) תוקנו בקפדנות, וחישוב השומן במהלך האימון חושב בהתאם.
חמצון שומן מרבי
תוצאות המחקר הראו שצריכת קפאין 30 דקות לפני ביצוע בדיקת אימון אירובי הגבירה את חמצון השומן המקסימלי במהלך הפעילות הגופנית ללא קשר לשעה ביום, כך מסביר פרנסיסקו ג'יי אמרו. אושר קיומו של וריאציה יומית בחמצון השומן במהלך הפעילות הגופנית, והערכים היו גבוהים אחר הצהריים מאשר בשעות הבוקר לשעות צום שוות.
תוצאות אלו מראות גם שקפאין מגביר את חמצון השומן במהלך פעילות גופנית בבוקר באופן דומה לזה שנצפה ללא צריכת קפאין בשעות אחר הצהריים.
לסיכום, ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שהשילוב של צריכת קפאין ופעילות גופנית אירובית המתבצעת בעוצמה מתונה בשעות אחר הצהריים מספק את התרחיש האופטימלי לאנשים המבקשים להגביר את שריפת השומנים במהלך פעילות גופנית.
סטטינים הם קבוצת תרופות שיכולות לעזור בהורדת רמת הכולסטרול של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) בדם. אך נשאלת השאלה האם סטטינים יעילות להורדת הכולסטרול קובי עזרא.
יש המכנים את כולסטרול ה- LDL "כולסטרול רע", וסטטינים מפחיתים את ייצורו בתוך הכבד.
אז אתם בטח שואלים, מדוע נתנו לכם סטטינים?
התשובה פשוטה היות ונמצאה רמה גבוהה של כולסטרול LDL עשוי להיות מסוכן, מכיוון שהוא עלול להוביל להתקשות העורקים (טרשת עורקים) ולמחלות לב וכלי דם (cardiovascular disease).
הסוגים העיקריים של מחלות לב וכלי דם הם:
מחלת לב כלילית או קורונרית - כשאספקת הדם ללב מוגבלת.
אנגינה פקטוריס או תעוקת חזה - כאבים בחזה הנגרמים עקב זרימת דם מופחתת לשרירי הלב.
במצבים הנ"ל הרופא או הקרדיולוג שלכם לרוב ימליץ לכם על נטילת סטטינים.
ישנם אנשים שחווים תופעות לוואי, קלות, כגון שלשולים, כאב ראש ותחושת בחילה. ושינם אנשים שסובלים מכאבי שרירים קשים, פגיע בתפקודי הכבד וכו'.
שינויים באורח החיים שיכולים להפחית את רמת הכולסטרול ואת הסיכון למחלות לב וכלי דם:
1. אכילת תזונה בריאה ומאוזנת בהתאם למצב המטופל. וניגזר מכך גם שמירה על משקל גוף תקין.
2. אימונים קבועים (אירובי ואנאירובי).
3. הפסקת עישון. ועוד...
סוגי סטטיניםישנם סוגים שונים של סטטינים:
atorvastatin (Lipitor)אטורווסטטין ליפיטור
פלואווסטטין לסקול fluvastatin (Lescol)
פרבסטטין ליפוסטט - pravastatin (Lipostat)
rosuvastatin (Crestor) רוסובסטטין קרסטור
סימבסטטין זוקור simvastatin (Zocor)
"סטטינים אינם יעילים בהורדת רמות הכולסטרול אצל מחצית מהחולים", מדווח העיתון Daily Mirror.
מכלול ראיות גדול הראה כי סטטינים יעילים בהפחתת מה שמכונה "כולסטרול רע", שבתורו יכול להפחית את הסיכון למחלות לב ולשבץ מוחי.
מחקר חדש העריך רשומות רופאים אצל יותר מ -160,000 חולים בבריטניה שעברו בדיקת כולסטרול בשנתיים לאחר שהתחילו שימוש בסטטינים.
למחצית מהחולים לא הייתה תגובה מספקת לסטטינים: רמות הכולסטרול שלהם הופחתו בפחות מ- 40%.
לחולים אלה היה סיכון מעט גבוה יותר לבעיות לב וכלי דם עתידיות מאלה שקיבלו תגובה טובה.
אבל זה לא אומר שסטטינים לא עובדים. אין לנו מספיק מידע על האנשים שלא הגיבו לסטטינים, כמו למשל האם הם נטלו את התרופה כפי שנקבע.
ואלה שלא הגיבו לסטטינים נטו להיות במינונים נמוכים יותר מאשר מגיבים.
המאמר פורסם בכתב העת Heart. Published online April 15 2019.
מחקר קוהורט זה בדק מספר רב של אנשים שקיבלו רושם סטטינים כדי לראות את ההשפעה שיש לכך על רמות הכולסטרול שלהם.
בחנו את מספר החולים שלא הצליחו להשיג לפחות 40% ירידה בכולסטרול "הרע" של ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL).
מצאו כי מחצית מהחולים המוערכים (51%, 84,609) לא השיגו ירידה מספקת של 40% ברמות הכולסטרול שלהם ב- LDL.
החוקרים הגיעו למסקנה: "הורדה אופטימלית של כולסטרול LDL לא מושגת תוך שנתיים אצל למעלה ממחצית החולים בכלל האוכלוסייה שהוחלו בטיפול בסטטינים, וחולים אלו יחוו סיכון מוגבר משמעותית לעתיד [מחלות לב וכלי דם]."
סיכום: מחקר יקר ערך זה עשה שימוש במספר רב של רישומי פרקטיקה כללית בכדי לבחון את תגובת הכולסטרול של מאות אנשים הנוטלים סטטינים.
